בן מאיר-צבי וחנה. נולד ביום כ"א בניסן תרפ"ח (11.4.1928) בירושלים. דור רביעי בארץ. למד בבית "תלמוד-תורה" בירושלים וב"ישיבה" ברחובות. בגיל י"ז הצטרף ל"הגנה", עבר בה אימונים שונים וכך הגיע לפלמ"ח. הצטרף לארגון "הפועל המזרחי" ולארגון ההתישבות "מוריה" ונעשה בו חבר פעיל. יצא להכשרה חקלאית בהרצליה יחד עם קבוצת צעירים ירושלמיים. לאחר-מכן עבר ל"כפר-אברהם" ומשם למרחבי הנגב על אדמת חאזאלע ליד באר-שבע. מסור לחבריו בלב ונפש ונתחבב עליהם. לא היה מרבה דברים אך דבריו תמיד קלעו למטרה. מילא תפקידיו מתוך אופטימיות ונכונות-נפש. עם הכרזת-המדינה נענה לקריאה הראשונה של הישוב והתיצב בשורות-המגינים. השתתף בקרבות בנגב מבאר-שבע עד סדום ואילת. בשביעי של פסח תש"ט (20.4.1949) יצא לסיור יחד עם חברי-פלוגתו ונפל בבית-גוברין בחפותו על חבריו; אותו יום היה יום-הולדתו הכ"א. הובא למנוחת-עולמים בקבר-האחים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות ברחובות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב טוראי.